בימים האחרונים אנו עדים לניסיונות המשטרה לחקור את שיקול דעתם של נושאי תפקידים ציבוריים בכל הקשור לפרשיות שחיתות שונות. ואולם, נראה כי אין למשטרה כלים לחקור את היקף שיקול הדעת בכלים של סדר דין פלילי.
כך למשל, בכל הקשור לפרשות מיסוי, המשטרה כגוף חוקר חיצוני חסרה את היכולת, הכישורים והניסיון לחקור הסכמי שומות ולנתח שיקולי מס והחלטות מקצועיות באמצעות כלים פליליים. לא זו אף זו, אם אכן תפעל כך, עלול הדבר להמיט אסון ולגרום נזק תדמיתי שאינו נחוץ.
פרסום החשדות בהפחתת שומות אין לו מקום, אלא לאחר שייבדק מרחב שיקול הדעת של עושי השומות. אמנם שיקול הדעת הנתון לפקיד השומה בקביעת השומה הוא עצום, אך השאלה אם הוא עומד במסגרת הנהלים, ההנחיות והלכות בית המשפט, איננה יכולה להיבחן באמצעות קריטריונים הלקוחים מעולם המשפט הפלילי במסגרת חקירות משטרה המיועדות למצוא אם אכן נעברה עבירה ורצוי כי בדיקה כזו תעשה על ידי גוף מומחה מקצועי בלתי תלוי ולא על ידי גורם משטרתי.
חקירת המשטרה במסגרת המשפט הפלילי, אינה ערוכה לבחון שיקולים מיסויים כלל משקיים, שיקולים של עלות מול תועלת ועוד שיקולים הקשורים למשל ביכולת גבייה, השלכות רוחב, סוגיות שנויות במחלוקת,פרשנות חדשה או נוספת וכו'. המשטרה אמנם עושה עבודתה נאמנה אך היא אינה ערוכה ואינה יכולה לשמש תחליף ראוי לניסיון והידע הצבורים בפקיד השומה ואינה מסוגלת לאבחן כי לא נשקלו שיקולים זרים או להיווכח כי מה שגרם להשגת הפשרה שקיבלה ביטוי בהסכם שומות הינו דיון מקצועי ומנומק.
ההתחקות אחר המהות האמיתית של העסקאות הנתונות לבחינת פקיד השומה, היא משימה קשה עד בלתי אפשרית למחלקת החקירות במשטרה. שלא כפי שחוקרי המשטרה סבורים, אין ביכולתם לפצח את שיקולי פקיד השומה, באשר עניינים אלה הם קשים לבחינה ולכאורה כל החלטה בתיק ספציפי יכולה להיות מלווה בנימוקים שונים.
פתיחת תיקים לביקורת היא בריאה וטובה ואולם ביצועה בהליך חקירה משטרתי, יש לה משמעות הרסנית, יותר מאשר בונה, על המערכת ותפקודה ויכולתה לקבל החלטות קשות מבלי חשש, כי חרב של אשם פלילי או רשלנות מקצועית, מונחת על צווארה. עובדי מערכת שלא מקבלים גיבוי בהפעלת שיקול דעת ייצמדו למילה הכתובה יקשו את עמדתם ויפנו, מטבע הדברים ובצדק, לאור הנסיבות הקיימות לפרשנויות קיצוניות שתערמנה עומסים בלתי נסבלים, בסופו של דבר, על המערכת המשפטית, אשר ממילא קורסת מעבודה.
בפן המהותי הסמכויות והמעמד של פקיד שומה דומה לסמכויות ולמעמד של שופט שלום ויש להתייחס לכך בהתאם וכך לא נחפזים לפתוח חקירת משטרה בטענה כי שופט טעה בשיקול דעת. יחד עם זאת, אין ספק שכל משוא פנים יש להוקיע, אך במקביל לשמור על המערכת פן תקרוס. יש לשים לב לדרך ולא רק לתוצאה.
כך למשל, בכל הקשור לפרשות מיסוי, המשטרה כגוף חוקר חיצוני חסרה את היכולת, הכישורים והניסיון לחקור הסכמי שומות ולנתח שיקולי מס והחלטות מקצועיות באמצעות כלים פליליים. לא זו אף זו, אם אכן תפעל כך, עלול הדבר להמיט אסון ולגרום נזק תדמיתי שאינו נחוץ.
פרסום החשדות בהפחתת שומות אין לו מקום, אלא לאחר שייבדק מרחב שיקול הדעת של עושי השומות. אמנם שיקול הדעת הנתון לפקיד השומה בקביעת השומה הוא עצום, אך השאלה אם הוא עומד במסגרת הנהלים, ההנחיות והלכות בית המשפט, איננה יכולה להיבחן באמצעות קריטריונים הלקוחים מעולם המשפט הפלילי במסגרת חקירות משטרה המיועדות למצוא אם אכן נעברה עבירה ורצוי כי בדיקה כזו תעשה על ידי גוף מומחה מקצועי בלתי תלוי ולא על ידי גורם משטרתי.
חקירת המשטרה במסגרת המשפט הפלילי, אינה ערוכה לבחון שיקולים מיסויים כלל משקיים, שיקולים של עלות מול תועלת ועוד שיקולים הקשורים למשל ביכולת גבייה, השלכות רוחב, סוגיות שנויות במחלוקת,פרשנות חדשה או נוספת וכו'. המשטרה אמנם עושה עבודתה נאמנה אך היא אינה ערוכה ואינה יכולה לשמש תחליף ראוי לניסיון והידע הצבורים בפקיד השומה ואינה מסוגלת לאבחן כי לא נשקלו שיקולים זרים או להיווכח כי מה שגרם להשגת הפשרה שקיבלה ביטוי בהסכם שומות הינו דיון מקצועי ומנומק.
ההתחקות אחר המהות האמיתית של העסקאות הנתונות לבחינת פקיד השומה, היא משימה קשה עד בלתי אפשרית למחלקת החקירות במשטרה. שלא כפי שחוקרי המשטרה סבורים, אין ביכולתם לפצח את שיקולי פקיד השומה, באשר עניינים אלה הם קשים לבחינה ולכאורה כל החלטה בתיק ספציפי יכולה להיות מלווה בנימוקים שונים.
פתיחת תיקים לביקורת היא בריאה וטובה ואולם ביצועה בהליך חקירה משטרתי, יש לה משמעות הרסנית, יותר מאשר בונה, על המערכת ותפקודה ויכולתה לקבל החלטות קשות מבלי חשש, כי חרב של אשם פלילי או רשלנות מקצועית, מונחת על צווארה. עובדי מערכת שלא מקבלים גיבוי בהפעלת שיקול דעת ייצמדו למילה הכתובה יקשו את עמדתם ויפנו, מטבע הדברים ובצדק, לאור הנסיבות הקיימות לפרשנויות קיצוניות שתערמנה עומסים בלתי נסבלים, בסופו של דבר, על המערכת המשפטית, אשר ממילא קורסת מעבודה.
בפן המהותי הסמכויות והמעמד של פקיד שומה דומה לסמכויות ולמעמד של שופט שלום ויש להתייחס לכך בהתאם וכך לא נחפזים לפתוח חקירת משטרה בטענה כי שופט טעה בשיקול דעת. יחד עם זאת, אין ספק שכל משוא פנים יש להוקיע, אך במקביל לשמור על המערכת פן תקרוס. יש לשים לב לדרך ולא רק לתוצאה.
ארז שגיב, עו"ד ורו"ח
שותף בפורת, שגיב ושות' - עורכי דין ונוטריון
שותף בפורת, שגיב ושות' - עורכי דין ונוטריון
